בעשרות השנים האחרונות חלה מהפכה בנושא בדיקות המעבדה: נוספו מאות בדיקות חדשות, ועלתה רמת הדיוק. עם ההתקדמות במדע, נפתחו תחומים חדשים כמו חקר התורשה-גנטיקה וחקר ההורמונים (אנדוקרינולוגיה). בכל תחום נוספו בדיקות חדשות שתורמות למניעה, אבחון וטיפול. שתי דוגמאות: (1) בדיקות גנטיות למניעת מומים מולדים (היום אין סיבה שיוולד ילד עם תסמונת דאון), (2) בדיקות כימיות וגנטיות לאיתור מחלת צליאק - רגישות יתר לגלוטן - מאפשרות אבחון וטיפול במחלה.
מגוון הבדיקות רחב, רובן מבוצעות היום בעזרת רובוט, חלק מהבדיקות יקרות ביותר - גם עלות בדיקות פשוטות כמו שומני הדם יקרה.
ביצוע הבדיקות לוקח זמן - לעיתים שעות ולעיתים שבועות.
מהפכה חשובה נוספת בחיינו היא עולם המחשוב. תרומתו לבדיקות אדירה: בביצוע רוב הבדיקות, בשמירת התוצאות, בהעברת התשובות לרופא - תוך כדי הכנסתן לתיק המטופל, מה שמאפשר מעקב ושיפור הטיפול. רוב התשובות נגישות גם למטופל או להורי הילדים.
בעידן המודרני המטופלים והוריהם קוראים על נושאים ברפואה באתרים ופורומים שונים - חלקם טובים אך רבים מהם מטעים, גורמים חרדה, ומוסרים מידע לא מקצועי ולא נכון.
בשנים האחרונות רוב הבדיקות נבחנות ליעילותן, ולערכן באבחון, טיפול ומעקב. המלצות אלו משתנות מהר יחסית ומוצגות לרופאים זמן קצר לאחר גיבושן. כתוצאה ממחקר זה, מגובשות המלצות לביצוע בדיקות דם בכל מחלה והנחיות לביצוע בדיקות שגרה. לדוגמא: מומלץ לבצע ספירת דם לתינוק בגיל שנה - לבחון את מצב הברזל בדם ובמחסנים, כדי לקבוע המשך מתן ברזל או הפסקתו.
במדור העוסק בשגרת בדיקות בילדים תמצאו את רוב ההמלצות לביצוע בדיקות לפי גיל, עד גיל 18. אלו בדיקות שמומלץ לבצע בילד הבריא מינקות עד בגרות. למעט מחלות או שינויי תזונה (כמו צמחונות), אין צורך לחרוג מההמלצות והדבר יכול להיות אף מזיק. לדוגמה בילד שהפך צמחוני, יש לכוון לכלכלה הולמת שתספק את כל צרכיו כילד בעת גדילה, אולם לא צריך לבדוק רמת ויטמין B12, כי במחסנים יש מספיק ויטמין לשנים אחדות.
נגישות ההורים לתשובות המעבדה קיימת בכל אתרי קופות החולים ופשוטה. דרוש קוד אישי. בדרך זו אתם יודעים שהבדיקות הסתיימו. הדבר גורם גם למספר בעיות: חלק מהתשובות חורגות מהנורמה, וההורה שאינו גורם מקצועי עלול להיכנס לחרדה מיותרת המביאה לעיתים להחלטות לא נכונות - שתי דוגמאות: (1) הנורמות (הגבול התקין) בתשובת ספירת דם נכונות למבוגרים, כך גם בערכי המוגלובין או טסיות בדם, ולכן רוב מה שאתם רואים כסטייה הינו תקין כי מדובר בתינוק או ילד. הדבר כמובן מעורר חרדה. (2) תשובות למשטח גרון מופיעות לרוב בציון שם החיידק - סטרפטוקוקוס, אך יש זנים שונים ורק חלקם מחייב טיפול או הפסקתו. כמובן לא מצופה מההורים לדעת זאת.
דעתי היא שיש לשקול שוב נגישות מיידית של ההורים לתוצאות הבדיקות, אלו צריכות לשמש כלי בידי הרופא והוא צריך למסור לכם את התשובות והמסקנות מהן. לעיתים הורים מנסים לברר משמעות הבדיקות באתרים שונים, ברוב המקרים הניסיון הזה לא מצליח כי חסר באתר ניסיונו של הרופא.
תוצאת כל האמור לעיל היא שבעידן המודרני יותר ויותר הורים פונים לרופא בבקשה לבצע בדיקות שונות לילדם או 'בדיקות כלליות'. כפי שמופיע בפרק על שגרת בדיקות בילדים, בילד בריא צריך לעשות ספירת דם בגיל שנה ובדיקת דם חוזרת בגיל 10 - ספירת דם, שומני הדם ומאגרי הברזל, ויטמין B12 וויטמין D. כל בדיקה כללית היא מיותרת וכואבת לילד .'בדיקות כלליות' יביאו לשינוי בטיפול בילד רק באחוז מזערי.
עלות בדיקות הדם גבוהה יחסית, כך סדרה של 5-6 בדיקות רגילות עולה כ-2,000 ש"ח. העלות של 'בדיקות כלליות', שכאמור לרוב אינן מוצדקות, מגיעה למיליוני שקל בשנה בכל קופת חולים. בימים אלה לא ניתן להתעלם מעלות זו ושימוש יותר מושכל בבדיקות יכול להותיר כסף למטרות רפואיות יותר מוצדקות, כמו טיפול לילדים במקרים מיוחדים, או ביצוע בדיקות יקרות למי שכן נזקק להן, וכולנו מכירים מקרים כאלו.