מדי שנה נפגעים בישראל כ-900 ילדים ותינוקות עד גיל 5 מכוויות ונזקקים לאשפוז, לעיתים ארוך וקשה. חלקם ייפגעו קשות עם השלכות לעתידם.


ילדים בגיל הרך (0-4 שנים) הם בקבוצת סיכון להיפגע מכוויות ואש. בנים נפגעים יותר מבנות. היפגעות מנוזלים חמים היא הסיבה השכיחה ביותר לכוויות. עור התינוק עדין ודק וחשיפה למים חמים יכולה לגרום כוויה חמורה תוך פחות משניה. הורדת טמפרטורת המים ב-10 מעלות תעלה את משך הזמן לגרימת כוויה חמורה משניה אחת ל-10 דקות! טמפרטורת כוס קפה או תה היא לרוב מעל 70 מעלות ועלולה לגרום כוויה חמורה בילד קטן.


אחת הסיבות העיקריות להיפגעות מאש היא משחק מסוכן של ילדים בגפרורים, מצתים, זיקוקים וכו'.
 

יש לבצע מספר פעולות מנע בסביבת הילד: 

●  בטיחות במטבח - קצרו את כבל הקומקום והמיחם והרחיקו אותם מקצה השיש. אל תחזיקו תבשיל או נוזל חם כשאתם מחזיקים את ילדכם. אל תשאירו כלים חמים, סירים וכוסות בטווח השגתו של הילד. בעת בישול השתמשו בלהבות האחוריות של הכיריים והפנו את ידיות הסירים לכיוון הקיר. אל תאפשרו לילד לשהות במטבח בעת בישול.


●  בטיחות
 באמבטיה - הטמפרטורה הבטוחה לרחצת ילד באמבטיה היא 37 מעלות. ב-47 מעלות תיגרם לתינוק כוויה קשה! קיימים בשוק אמצעים שונים להגבלת הטמפרטורה של המים היוצאים מהברז ומומלץ להתקינם (הסבר ודוגמאות באתר "בטרם").
לפני הכנסת הילד לאמבטיה, יש לוודא בעזרת המרפק או מד-חום שטמפרטורת המים לא גבוהה מ-37 מעלותאין לאפשר לילד לשחק בברזי המים באמבטיה, ואל תשאירו אותו לבדו באמבטיה, אפילו לרגע.


●  
מניעת פגיעות מאש - הרחיקו גפרורים ומצתים מהישג ידם של ילדכם. הרחיקו חפצים דליקים ממקור החימום. אין לייבש בגדים בקרבת תנור חימום מחשש לשריפה. הפעילו מזגן ורדיאטור לחימום והמנעו מתנור ספירלות או תנורי נפט וגז. התקינו גלאי עשן ובידקו את תקינותם. השגיחו על ילדכם בזמן מדורה או מנגל והרחיקו אותו ממקור האש.

 

טיפול ראשוני בילד לאחר הכוויה: 

 
הרחיקו הילד ממקור הכוויה. יש להסיר את בגדי הילד מאזור הכוויה בעדינות ובעזרת מספריים. אם הבגד דבוק לכוויה אל תורידו אותו. יש לשטוף במים קרים את אזור הכוויה משך מספר דקות. ניתן לעטוף אזור הכוויה בתחבושת סטרילית או סדין נקי ורפוי. אין למרוח על הכוויה משחות, אבקות ושמנים למינהם. יש להימנע מניקוי הכוויה בעזרת צמר גפן. אם יש באזור הכוויה שלפוחיות לא לפוצצן. יש לתת לילד משכך כאבים להקלה.

בכל מקרה יש להראות הכוויה לרופא, ובמקרה חמור יש לפנות לחדר מיון בבית החולים הקרוב. 
  

ראו גם:   טבלת מינון משככי כאבים