"מדיה" = טלוויזיה, מחשב, מכשירים ניידים שונים.
מחקרים בארה"ב מראים כי 90% מהתינוקות מתחת לגיל שנתיים צופים במדיה אלקטרונית. בגיל 3 שנים לכמעט שליש מהילדים יש טלוויזיה בחדרם. רובם צופים במדיה בין שעה לשעתיים ביום בממוצע, 14% צופים במשך שעתיים ביום ויותר. הנתונים בישראל דומים.
מוח הילד גדל בצורה מהירה ב-3 השנים הראשונות לחייו, ומוחו משלש את גודלו ב-12 החודשים הראשונים לחיים. הגירויים שילדכם חווה בתקופה זו משפיעים באופן בולט על התפתחות המוח. מחקרים רבים הראו שלצפייה מוקדמת במסכים השפעה שלילית על התפתחות אזורים במוח הקשורים ביכולות אינטלקטואליות. נמצא מתאם שלילי בין זמן הצפייה בטלוויזיה ויכולת קוגניטיבית. נמצא שפעוטות הנחשפים זמן ממושך לטלוויזיה הראו התפתחות שפתית איטית יותר, כאשר בילדים בני פחות משנה נמצא עיכוב שפתי משמעותי. תינוקות יכולים לצפות בצבעים ותנועה על המסך, אבל המוח שלהם אינו בשל לקלוט גירוי בעל משמעות מתמונות אלו, ורק אחרי גיל שנתיים המוח מפותח דיו לקשור בין התמונה במסך למקבילה בעולם המציאות. תינוקות עד גיל שנתיים לא מפיקים שום תועלת מצפייה במסך. כיום מוכח שצפייה כזו מזיקה לתינוק ולהתפתחותו בטווח הקצר והארוך.
● צפייה מוקדמת גורמת בוודאות לפגיעה בהתפתחות השפה, מיומנות הקריאה והזיכרון לטווח קצר של הילד. היא גורמת גם לבעיות בשינה, ולפגיעה ביכולת הקשב. הפגיעה היא לשנים רבות ולעיתים קבועה. הנזק גדול שבעתיים כי בעת הצפייה התינוק לא עושה דברים אחרים שיתרמו רבות להתפתחותו.
● צפייה בטלוויזיה קשורה להפחתת הקשר והתקשורת בין ההורה וילדו: המסך משמש פעמים רבות "שמרטף". באופן רגיל, הורה מדבר כ-940 מילים לשעה עם ילדו. כאשר הטלוויזיה דולקת, כמות המילים יורדת ב-80%!.
פחות מילים פירושן פחות למידה של הילד.
● הצפייה באה על חשבון זמן המשחק של הילד. משחק בגיל הצעיר חשוב להתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של ילדים. המשחק מפתח מיומנויות של פתרון בעיות וטיפוח היצירתיות. כאשר הטלוויזיה ברקע, הילד פחות מתרכז ולאורך זמן נפגע כושר הריכוז שלו.
● ילדים החיים במשפחות המאופיינות בשימוש אינטנסיבי במדיה פחות חשופים לקריאה בספרים, ומופיע אצלם עיכוב בהתפתחות הדיבור. עם צמצום זמן המסך, ההורים מרבים בדיבור, בהקראת סיפור ובמשחק עם ילדיהם. תינוק מפיק יותר ממשחק עצמי עם סירים על הרצפה, בעת שהאם מבשלת ומדי פעם מדברת איתו או מביטה לעברו ומחייכת.
● שימוש מוגבר במדיה בגיל צעיר קשור לשכיחות גבוהה יותר של עודף משקל בינקות ובגיל המבוגר, להפרעות בשינה, להתנהגות אלימה ולבעיות קשב וריכוז בגיל הגן ובית הספר.
● אמצעי מדיה אינטראקטיבים, דוגמת טאבלט, iPad, שהושקו לראשונה בשנת 2010, וטלפונים סלולריים - אין בידינו עדויות ממחקרים על השפעת שימוש במכשירים אלה על התפתחות התינוק. בשלב זה מומלץ להגביל זמן השימוש ל-30-60 דקות ביום.
לאור האמור גובשו ב-2014 המלצות להורים:
(1) יש להימנע ככל האפשר מחשיפת ילדים הצעירים מגיל שנתיים למדיה.
(2) במידה וההורים בוחרים לאפשר לילדיהם חשיפה למדיה אלקטרונית, יש לבחור תכני צפייה מותאמים לגיל, לצפות יחד עם הילד בתוכנית, ולשוחח איתו על התכנים הנצפים.
(3) יש להימנע מהתקנת טלוויזיה או מחשב בחדר הילד.
(4) אין להרדים תינוקות וילדים או להאכילם תוך כדי צפייה במדיה.
(5) יש להימנע מחשיפת ילדים למדיית רקע המהווה הסחה להורים ולילדים.
(6) יש להרבות במשחק יחד עם הילדים. למשחק עם הילד ערך רב להתפתחות המוחית. גם משחק עצמאי חשוב מאוד לפיתוח חשיבה יצירתית, וכך גם לפתרון בעיות ולהשלמת משימות, לעיתים בהתערבות קלה של ההורים. הדבר נכון כבר בתינוק בגיל 4 חודשים.
(7) יש להגביל השימוש באפליקציות/משחקים מבוססי מכשירים אלקטרוניים לעד שעה ביום, תוך שיתוף ההורים במשחק.